OCD היא הפרעה נפשית המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות הטורדניות.

הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, והם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון.

המרכיב האובססיבי בטורדנות הכפייתית הוא המחשבות המציקות, והמרכיב הקומפולסיבי הוא המעשים שבאים בעקבותיהן.

ישנם אנשים שסובלים רק מקיומן של מחשבות אובססיביות, ללא מעשים כפייתיים, וגם הם משייכים להגדרה של OCD.

מהן מחשבות טורדניות (אובססיות)?

מחשבות, דחפים או דימויים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, שנחווים כחודרניים ולא רצויים, ויוצרים מצוקה.

לדוגמא:

  • האם כשיצאתי נעלתי את הבית? האם השארתי את הגז דולק?

  • הסביבה מלאה חיידקים וזיהומים. האם שטפתי ידיים מספיק טוב?

מהם מעשים כפיתיים (קומפולסיות)?

התנהגויות חזרתיות (כמו רחיצת ידיים, סידור חפצים או בדיקה) או פעולות קוגנטיביות (כמו תפילות, ספירה, חזרה בלחש על מילים) שהאדם מרגיש דחף לבצע בתגובה לאובססיה. הטקסים נעשים במטרה להפחית מצוקה.

הטיפול ב OCD  לפי גישת ה-CBT

כמו בכל טיפול CBT, בשלב הראשון, חשובה מאוד הפסיכו-אדיוקציה – מתן מידע על ההפרעה וההתמודדות עמה. מההיבט הקוגנטיבי, המטופלים לומדים מה מעודד חזרה של המחשבות: ( אם נלחמים בהם באופן פעיל, אם פוחדים מהם, או אם חוששים מהפעם הבאה שהמשפחה הטורדנית תחזור. ) וכך לומדים להפסיק לנסות להתנגד למחשבות אלו.

בנוסף, נעשה שימוש בטכניקות התנהגותיות כגון חשיפה ומניעת תגובה (erp) שזהו תרגול המורכב מחשיפה חוזרת והדרגתית של המטופל לגירוי, בלי ביצוע הטקסים לנטרול המצוקה. כך "מעמידים למבחן" את האמונות לגבי התוצאות ה"מסוכנות" של אי ביצוע הפעולה הכפייתית. חשוב לציין שהתהליך הטיפולי נעשה ברגישות רבה כלפי המטופל. החשיפות נעשות בקצב שהמטופל מרגיש שיכול להתמודד עימו, תוך אמפתיה למצוקה אשר הוא חווה. עם התקדמות החשיפות המצוקה פוחתת בהדרגה והמטופל לומד שהחשש שלו מהתוצאה לא סביר.

רעות פרץ

פסיכולוגית ופסיכותרפיסטית CBT 

פסיכולוגית לילדים נוער ומבוגרים ברמת גן 

© כל הזכויות שמורות לרעות פרץ

אורית לוי עיצוב גרפי